פוסט שפורסם גם ב- http://www.brb.co.il/
פוסט אודות עצמי. תהנו..
מנהטן, ניו יורק. האי שכולם חולמים עליו, יש כאלה שחולמים על קניות, כאלה שחולמים לימודים גבוהים, כאלה שחולמים על לעשות את זה בגדול ויש גם כאלה שחולמים על דאנקן דונטס. ניו יורק! התמזל מזלי והייתי פה 5 פעמים כתיירת, כן, כן. אך, אף פעם, אפילו בחלומותיי הרטובים לא חלמתי שאתגורר במנהטן, באפר ווסט, ואכתוב בקורות החיים שלי את כתובתי בניו יורק.
אחזור אחורה לאנקדוטה קטנה וחשובה. בשנת 2007, בטיולי הגדול באוסטרליה, אוסטרליה נראתה לי כמקום המושלם על פני הגלובוס. מקום ללא פשיעה, ללא אחוזי אבטלה, חינוך טוב, מבטא יפה, כולם בלונדינים, שזופים, מסתובבים במדינה חסרי דאגות. אז, בשנת 2007, עם מנת תמימות גדולה מהיום, נשבעתי שעוד אחזור לאוסטרליה (חלום שכרגע נראה רחוק), ויותר מכך שאגור שם. בית פרטי על יד הים באזור great ocean road, נראה לחלוטין בדמות החיים שאני רוצה לחיות.
לימים, בגרתי; את שנות העשרים שלי (יש לי עוד שנה אחת להגיד את זהJ) העברתי בנוף ילדותי בתל אביב, אהבת נעוריי. ויחד עם חבריי הטובים העברנו את תל אביב בצורה הכי טובה שאפשר. מיותר לציין, שאוסטרליה הפכה זיכרון רחוק ולא אפשרי. מרחקים, געגועים, חוסר יכולת לטייל מחוץ ליבשת. בנוסף, בשלב לימודיי הגבוהים כשעוד הייתי בטוחה שאסיים את לימודי המשפטים ואעבוד מספר שנים בתחום, כל מעבר לארץ זרה נראה לי תלוש.
איך אמר זקן סיני חכם: "בזמן שאנחנו מתכננים תוכניות, אלוהים יושב וצוחק".
לגמרי.
בגיל 29 הכרתי את בן זוגי המדהים. בתחילת הכרותינו, הוא לא חסך ממני וסיפר לי שהוא לומד למבחן.
-איזה מבחן? שאלתי, בעודי יודעת שהוא לא לומד לתואר.
-מבחן GRE.
מהר מאוד הבנתי למה מיועד המבחן, לאן פניו מועדות ולאן פנינו מועדות. הייתי בטוחה שאין לנו מה להמשיך את הקשר בינינו אם הוא מתכנן דוקטורט או תואר שני בארה"ב. היום, אנחנו נשואים באושר וחולמים על בית עם גינה, ילדים בעתיד, שמחה וג'ק ראסל קטן.
הגענו לניו יורק. בן זוגי התקבל לאוניברסיטת קולומביה. והשאר, איך אומרים, היסטוריה.
הייתי מרחיבה על תחושות הלחץ (לחץ חיובי- נשבעת!), אי הוודאות, חברים, החשש מהקור, אך אלו התבהרו באותו רגע שקיבלנו Housing באחד הבניינים הטובים יותר ליד האוניברסיטה. בו בזמן, גיליתי גם שיש לנו זוג חברים של חברים בבניין. וכבר הכול הפך חם יותר, מוכר יותר וישראלי מהרגיל.
היום, אנחנו מכירים 6 זוגות ישראלים בבניין, עשיתי עוד 2 חברות חדשות ואני מתראיינת למשרות שבחיים לא חשבתי שאתראיין אליהם, ועוד בניו יורק! אני מבלה, יוצאת, חוזרת בסאבווי, לעיתים גם מסתובבת עם עצמי, כן, סתם עם עצמי כמו שאר הניו יורקרים. רואה יותר את המשפחה פה, ויש לנו המון המון זמן ביחד של עצמנו בעיר הגדולה.
אין לדעת לאן העתיד יוביל. אבל אני רק יכולה להגיד שאין שמחה ממני על ההחלטה הלא פשוטה הזו.
אנחנו לומדים את עצמנו כל יום מחדש, שומרים על קשר מעולה עם חברים (בשבילי זו משפחה שניה), מתכננים טיול חברים לוגאס (כי הם באים לניו יורק) וחיים מיום ליום עם המון תכנונים ואפשרויות קדימה!
מוסר השכל: תלכו אחרי החלומות, אולי הם לא יראו כמו שחלמתם בגיל 21, אבל הם יהיו לא פחות מזה.
מוזמנים לעקוב אחרי לעוד הרבה גילויים על התפוח הגדול!
עד הפעם הבאה,
הצטרפו אליי גם בעמוד הפייסבוק של הבלוג:
legalalieninnewyork@Facebook
ובאינסטגרם:
עד הפעם הבאה,
שלכם ושלכן,
לירן
תגובות
הוסף רשומת תגובה