שבוע טוב חברים, (פורסם גם בדף שלי באתר - http://www.brb.co.il/ ) החלטתי הפעם להרחיב על נושא שכולם רוצים לדעת עליו, כולם מדברים אודותיו (כמעט כולם...) ואני גם חיה אותו כבר כמעט חצי שנה: רילוקיישן גבירותיי ורבותיי! אז למה בכלל רילוקיישן? אני אכתוב רק על ראיית העולם שלי ועל הניסיון שלי שהוא רילוקיישן מתוך רצון ללימודים גבוהים של בן/בת הזוג. בהגיעי לגיל 28, או אפילו מעט לפני, בן זוגי שיחיה החל לדבר על רילוקיישן, לימודים גבוהים, תופל, GRE ושאר ירקות (הרחבתי על זה בפוסט הראשון. ..). רצה הגורל ובן זוגי שיחיה התקבל לאוניברסיטת קולומביה. מהר מאוד מצאנו עצמנו בטירוף של החיים, או יותר נכון במנהטן-ניו יורק. ניו יורק - העיר של סינטרה והטיימס סקוור, ההזויים ברכבת והטירוף ברחובות. העיר שלעולם לא נרדמת, בעלת 4 עונות, סנטרל פארק, וושינגטון סקוור פארק, קניות, השדרה החמישית, מוזיאונים, תערוכות, השקות, בתי קפה, ברים, מסיבות, אהההההההה....בקיצור, הכל קורה פה. הכל. כל הזמן, כל דקה, כל שניה. לפעמים כשנשארים בבית מעוכים בסופ״ש, ישנם רגעים שבהם אני ממש מרגישה לא טוב עם עצמי שאני לא מנצלת