שבוע טוב חברים, (פורסם גם בדף שלי באתר - http://www.brb.co.il/)
החלטתי הפעם להרחיב על נושא שכולם רוצים לדעת עליו, כולם מדברים אודותיו (כמעט כולם...) ואני גם חיה אותו כבר כמעט חצי שנה: רילוקיישן גבירותיי ורבותיי!
אז למה בכלל רילוקיישן?
אני אכתוב רק על ראיית העולם שלי ועל הניסיון שלי שהוא רילוקיישן מתוך רצון ללימודים גבוהים של בן/בת הזוג.
בהגיעי לגיל 28, או אפילו מעט לפני, בן זוגי שיחיה החל לדבר על רילוקיישן, לימודים גבוהים, תופל, GRE ושאר ירקות (הרחבתי על זה בפוסט הראשון...). רצה הגורל ובן זוגי שיחיה התקבל לאוניברסיטת קולומביה. מהר מאוד מצאנו עצמנו בטירוף של החיים, או יותר נכון במנהטן-ניו יורק.
ניו יורק - העיר של סינטרה והטיימס סקוור, ההזויים ברכבת והטירוף ברחובות. העיר שלעולם לא נרדמת, בעלת 4 עונות, סנטרל פארק, וושינגטון סקוור פארק, קניות, השדרה החמישית, מוזיאונים, תערוכות, השקות, בתי קפה, ברים, מסיבות, אהההההההה....בקיצור, הכל קורה פה. הכל. כל הזמן, כל דקה, כל שניה. לפעמים כשנשארים בבית מעוכים בסופ״ש, ישנם רגעים שבהם אני ממש מרגישה לא טוב עם עצמי שאני לא מנצלת את הזמן כראוי בעיר שהכל קורה בה.
זאת עיר שבה אף פעם אין מספיק זמן, כולם רצים, כולם לחוצים, עייפים, מוטרדים, רוצים להגיע הכי רחוק שאפשר ורודפים אחרי החלום. אתה צריך להתרגל לקצב החיים הגבוה של העיר ומתרגלים לזה די מהר. העיר לוקחת אותך על גבה ומעבירה להילוך חמישי בלי אפשרויות בחירה. ככה, פשוט כנס לקצב ותעוף. אין רגע דל אבל גם אין רגע של מנוחה או שקט.
מוציאים פה ים, ואני מתכוונת ים של כספים. איך חבר אמר לנו? אני רק משתין בעיר וזה עולה לי 20$, מה שכנראה נכון (בצורה מטפורית כמובן, בטח שיש שירותים ציבוריים בעיר, כן בחינם, נשבעת). אתה יכול לרצות לחסוך, ואתה באמת יכול להתכוון לזה, אבל זה כנראה לא יקרה, לא בתוך מנהטן לפחות. שכר הדירה כשאתה סטודנט באוניברסיטת קיסוס (IV Leauge) יכול לאפשר לך housing (וזה אם אתה מספיק בר מזל ונשוי) שזה למעשה דירה ממש טובה במחיר מסובסד שהוא עדיין יקר יותר מכל מה שאתה רגיל אליו. לאחר שתצא מהאוניברסיטה, שכר הדירה ההתחלתי בדירה נורמלית מתחיל ב-2,500$ וצפונה. לזוג. אני לא מדברת על יחידים כי זה סיפור אחר.
לוקח הרבה-הרבה-הרבה זמן להבין איך החיים מתנהלים בעיר, בארה״ב. איך לדבר, איך לגשת, מה נהוג, מה לא נהוג, מה להגיד בראיון עבודה, מה לא להגיד. איך מגישים קו״ח, מה זה קאבר לטר, ולדעת שאם לא סגרת עבודה מהארץ, למצוא פה עבודה ראויה שתתאים לצרכיך ולהשכלתך לוקח בממוצע חצי שנה ומעלה (כן, זה גם לוקח ככה בישראל), אך השכר שלך יהיה בהתאם, ואם אתה/את יוצאי אוניברסיטת קיסוס (IV Leauge) השכר ההתחלתי יהיה די משוגע לפחות ליוצאי MBA.
בנוסף, אתה יכול להרגיש בודד, מדי פעם. לא בטוח שתצליחו לרכוש חברים אמיתיים שיהיו איתך כמו בבית, וצריך לקחת את זה בפרופורציה הראויה. החיים פה יכולים לשגע לפעמים; הריצות לרכבת, חודשים ינואר- מרץ קרים במיוחד ולעולם לא הופכים להיות נסבלים. ולפעמים, רק לפעמים את באמת תרצי לפרוץ בבכי ברחוב.
אבל, וכאן מגיע אבל גדול, ענק, מודגש. ניו יורק היא העיר שאת תרגישי בה הכי חיה. היא תגרום לך לרצות לרוץ איתה מרתון שלם, ולא תאפשר לך לקחת הפסקות כי יש שלג, גשם, הרכבת מאחרת או שסתם חרא לך היום. היא תגניב אותך ואת אף פעם לא תרגישי באמת לבד, כי כמוך יש מיליון, או יותר נכון 7 מיליון תושבים. רק תושבים.
את תהפכי עצמאית יותר, מחוספסת יותר, עם אנגלית יותר טובה. לא תהססי, תבני בטחון, חברים, חברים ישראלים, חברים מכל העולם, במיוחד אם את במסגרת אמריקאית. את תרוויחי בדולרים ותפסיקי לחשוב בשקלים, יהיה לך פחות אכפת מפוליטיקה במובן היומיומי. תוכלי לראות את ההופעות הכי טובות לפחות פעם בחודש, משחקי NBA, את כבר לא תלכי רק לפסל החירות, לטיימס ולצ׳לסי מרקט. ימאס לך מהר מאוד מהדברים התיירותיים ותכירי מקומות מקומיים. תביני שיש מקומות בעולם שאם את משלמת עבורם את גם מקבלת עבורם תמורה ראויה (ברוב המקרים). תביני מה זה אומר דביט, קרדיט, איך מערכת הבנקאות האמריקאית עובדת, איך מוציאים ויזה, איך מוציאים גרין קארד, איך מולידים פה ילדים, איך מתלבשים ב-0 מעלות, איך ב- 4- ואיך ב-10- (אין ממש הבדל). כבר לא תעשי דרמה כי יורד שלג היסטרי ובחדשות ערוץ 22 אמרו שיש סופה. תחווי חיים ותרבות אחרים, תרחיבי אופקים, תראי עולם, תטיילי הרבה יותר, תרשי לעצמך לחלום ותביני שישראל זה מקום מהמם אבל זה בסדר לעבור קודם דרך מקומות אחרים ושרבים וטובים עושים את זה וזה גם בסדר.
כל התחלה היא קשה, לכל אחד ואחת פה יש סיפור. אצלנו בבניין לדוגמה יש 7 זוגות ישראליים שכל אחד לומד משהו אחר והגיע לפה מסיבות אחרות לגמרי. כל ישראלי פה הוא שונה. לא, לא כולם מסתובבים ביחד, ויש קליקות כאלה ואחרות. יש קבוצות של אמהות, יש קבוצה של בני זוג של סטודנטים ל-MBA או כל תואר אחר ויש גם כאלה שעברו לפה לנסות את מזלם בלוקסמית׳/נדל״ן/אל על.
צריך אנגלית טובה ורצון אמיתי וכנה להשתלב ולהצליח בחברה האמריקאית. את תוכלי להיות רק עם ישראלים ולדבר עברית כל היום, אבל זה לא נותן כלום ובטווח הארוך זה לא מעניק דבר. היופי שבעניין הוא שאת נחשפת לעוד דברים ואנשים שונים.
צריך אורך רוח, נימוס, רצון ושאפתנות.
אני עדיין לומדת את כל אלו.
ומהי ניו יורק בקצרה? ניו יורק היא קסם, שגעת, רעה, טובה, מסיבתית, מחתרתית, שבוע האופנה, שבוע מסעדות, מבקרים, ברוקרים, סטודנטים, קולומביה, NYU, טיימס, ניו יורק טיימס, הומלסים, צפיפות, עושר עצום, עוני מטורף. היא הכי קרוב שתגיע למשפחת טראמפ ועם הכי סיכוי שישב לידך טרנסג׳נדר שחור עם הליכון. היא העיר של האמריקאים ושל כל תייר בעולם הזה, סנטרל פארק, צ׳יז בורגרים, ג׳ימי פאלון וליידי גאגא, סקס והעיר ו״חברים״. היא הכל מהכל מהכל.
דבר אחד ניו יורק היא לא. היא לא רומנטית, שזה אולי החיסרון פה. רובם לא חושבים על זוגיות, כמעט בכלל. כל היום רצים ודואגים לפרנסה, לחיים, לזמן. הכל רץ פה, וכולם עוברים מדבר לדבר. יש פה את מספר הרווקים הגדול שמתחתן מאוחר. הממוצע לחתונה פה הוא 35. והריון? אני אפילו לא רוצה לדעת. אבל בחיים אי אפשר לדעת כלום.
לכו אחר האינסטינקטים, החלומות והשאיפות.
החיים זה עכשיו. ככל שיעבור הזמן אתם לא תעשו את הצעד הזה, ויותר תחששו. תקחו סיכונים. כמו שאמר דודו טסה ״עדיף כשלון מפואר מחלומות במגירה״.
זה כמובן רק על קצה המזלג.
מהרהרים - כיתבו לי.
הצטרפו אליי גם בעמוד הפייסבוק של הבלוג:
legalalieninnewyork@Facebook
ובאינסטגרם:
שלכם ושלכן,
לירן
תגובות
הוסף רשומת תגובה