קוקטיילים. נקודה!
קוקטיילים חברים יקרים.
הישר מתוך ויקיפדיה - יש הסוברים שיש קשר בין השם לבין זנב תרנגול (באנגלית cock tail), ואכן יש כמה גרסאות הקושרות בין נוצות תרנגול לשם:
- גרסה אחת טוענת כי באנגליה במאה ה-18 היו נוהגים לחגוג את ניצחונו של תרנגול בקרב תרנגולים בשתיית משקה שהוכן ממספר מרכיבים זהה למספר הנוצות שנותרו בזנבו.
- גרסה אחרת טוענת כי בשנת 1779 גנבה בטסי פלניגן, בעלת פונדק בניו יורק את תרנגוליו של שכנה להכנת ארוחה מפוארת ואת כוסות המשקה קישטה בזנבותיהם.
- גרסה שלישית מספרת אף היא על תרנגול שנגנב, הפעם דווקא מידיו של בעל פונדק ולאחר שהוחזר לבעליו ערבב הלה כמה משקאות כדי לחגוג את האירוע ואורחי הפונדק שנהנו מהמשקה שנוצר החליטו לקרוא לו קוקטייל על שם התרנגול.
הגרסה האמינה ביותר אינה מזכירה כלל תרנגול אלא את Coctel בתו של Axoloti מלך מקסיקו שהכינה משקה לרגל הסכם שביתת נשק שנחתם בין מקסיקו לארצות הברית במאה ה-18.
למי שרוצה להרחיב את אופקיו
בלה בלה בלה!!!!!
קוקטייל בארצנו הקטנטונת נחשב משקה של כוסיות...משקה של בנות שאינן יודעות. קרי בנות ששונאות בירה
בנות ששונאות וויסקי. בכלל בנות שיחסית לא אוהבות אלכוהול, אך גדלו לסבול אותו ולאהוב את פעולות המשקה לאחר שתייתו.
קוקטייל אצלי, נחשב להיט. לא כי איני יודעת ויסקי טוב מהו או בירה טובה מהי. יש ימים קשים שאין כמו להגיע הביתה וללגום בירה, וישנם ימים קשים עוד יותר, שאתה רק רוצה לשים את פעמך לבר הקרוב ולשתות כוסית ויסקי או שתיים. אפילו להוסיף סאוור זה טוב.
ברבות הימים, שגדלתי והתבגרתי והספקתי לטייל בעולם מעט. הבחנתי במקומות מגניבים שמגישים (נחשו מה??) לא רק בירות וויסקי. אלא גם קוקטיילים. חייבת לציין שבתור תל אביבית בלתי נלאית, ימי הקוקטיילים שלי התחילו מוקדם, מוקדם כמו ימי הבראסרי. ועדיין אני יכולה להעיד על עצמי שאיני פלצנית, אך נהנית מקוקטייל טוב מפעם לפעם.
בימי צפייתי של סקס והעיר הגדולה, נגליתי לאחד הקוקטיילים שהפכו ברבות הימים ליותר מזוהים עם הסדרה, הלא הוא הקוסמופוליטן הנצחי.
הקוקטיילים שלנצח רווקות יזדהו איתו, ונשים ישתו איתו לאחר יום עבודה באיזה בר מלוקק ויחלמו על ניו יורק ועל קארי.
השכלנו להבין שלא נהיה קארי ברדשו, אפילו אם אנחנו ממש חושבות שאנחנו טיפה דומות לה, אבל קוסמו טוב אפשר להשיג. טיפה טריקי בישראל, אבל אפשרי.
את הקוסמו הראשון שלי שתיתי שבראסרי. אין טעויות בבראסרי, כמו שאין שם קוסמו רע. ואכן החוויה הייתה מפנקת. מאז שתיתי עוד אי אלו קוסמו'ס גרועים, ממש גרועים, אבל זה חלק מזה:))
לימינו אנו -
בשנים האחרונות, במדינתנו האהובה, תל אביב:)) נגלו מספר ברי קוקטיילים מפונפנים, מאודקים ויודעים היטב את העבודה על קוקטייל טוב. הכל התחיל ב-223 הנצחי. ומאז נפתח בר ה"אימפריאל" המעולה ברחוב הירקון. בר קטן כיאה לברי מלונות, אך מדהים בקוקטייליו ובמקצועיותו. תגיעו. תשבו על הבר, וחכו לפינוק!
אך אחד האהובים עליי, הוא האחרון שנפתח. בר ה"בל בוי" במלון בדריצ'בסקי ברחוב ברדיצ'בסקי 14 בתל אביב. יש חניה קרובה באחוזת החוף של הבימה.
בתחילה לא מזהים את המקום, הכל מכוסה עם וילונות. נכנסים בספקנות לחלל קטן שבו מחכים עוד מספר אנשים. המקום נראה כמו מלון בוטיק לכל דבר ועניין, אך מרגישים את אווירת הקסם כבר בתחילתו.
נכנסים, כי הרי הזמנו מקום! יפה לנו!
החלל הוא חלל יחסית גדול לבר קוקטיילים. ישנו בר קטן למספר כיסאות ישיבה גבוהים. ובשאר החלל שולחנות מעוצבים. התפריט רובו באנגלית למעט האוכל, אך אל תדאגו, המלצרים הלבושים בפופיון וחולצה לבנה מכופתרת מיד יגשו אליכם ויסבירו לכם בנחמדות מה אומר כל קוקטייל.
פתחנו ב-3 קוקטיילים. כל אחת לפי טעמה. ההצגה בהגשה היא מופלאה. לכל קוקטייל יש הצגה משלו. קיבלנו את "the holly grail" אחד, שבא בכוס גבוהה יחסית עם אצטרובל (כן, כן אצטרובל) שהדליקו אותו. בזיכרון לימי הכנסיות. קוקטייל אחד שהגיע בצדף ענק, ועוד אחד שהגיע בחבית בירה קטנה. מקסים! כל אחת התרשמה, נהנתה, וניתן להגיד שחשנו קצת "מד מן" לפתע. רגועות, שלוות, עם כוס יפה ביד, מוסיקת ג'אז עכשוויות ברקע, וחלומות נעימים על ניו יורק בשנות ה-40' ועל ג'נטלמנים. הזמנו גם סלט קטן של שרי, אבטיח וגבינת עזים וצ'יפס עשוי מעולה.
לאחר מכן, כמובן עוד סיבוב.
יצאנו שיכורות כלוט. צוחקות, לעבר הבית.
לסיכום - מקום לא זול, כיוון ששום קוקטייל טוב הוא לא זול, שלא ירמו אתכם, אך כיפי כל כך ואפוף באווירה מהממת, והאלכוהול טוב. תבואו עם חברות טובות או עם החבר, או עם איזה דייט על מנת לבחון אם הוא קמצן או סתם לא זורם:)
ולא לשכוח - תזמינו מקום מראש!
הצטרפו אליי גם בעמוד הפייסבוק של הבלוג:
legalalieninnewyork@Facebook
ובאינסטגרם:
שלכם ושלכן,
לירן
תגובות
הוסף רשומת תגובה